Daf 45b
אִיבַּעְיָא לְהוּ תּוֹךְ זְמַן כְּלִפְנֵי זְמַן אוֹ כִּלְאַחַר זְמַן
וְלָא הִיא רַב הַמְנוּנָא מִגּוּפָא דְּמַתְנִיתִין קָא דָיֵיק הָא לְאַחַר זְמַן הֵיכִי דָּמֵי אִי דְּלָא אַיְיתִי שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת קָטָן הוּא אֶלָּא לָאו דְּאַיְיתִי שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת
Rachi (non traduit)
אלא לאו כשהביא. ומשום הכי נדרו נדר אע''ג דאין יודע להפלות דהא גדול הוא:
קטן הוא. ואמאי נדרו נדר הא לאו בחזקת גדול הוא כל זמן שלא הביא ב' שערות ומופלא סמוך לאיש נמי לא הוי דהא אינו יודע לשם מי נדר ומהיכא תיתי דנדרו נדר:
מגופא דמתני' דייק. דלא מתוקמא אלא כשהביא שתי שערות ואפ''ה לא חשיב ליה גדול עד לאחר זמן. והשתא ליכא למיפרך לידוק מרישא דהא לא דייק מידי דבין רישא ובין סיפא לגופא איצטריך לענין נדרים דלא תימא הני מילי היכא דלא קאמרי אינהו אבל היכא דאמרי אינהו כו' כדאמר לעיל ומיהו מגופא דסיפא שמעינן דעד דמטו לאחר זמן בעינן יודע להפלות ואם אינו יודע להפלות ואפילו הביא ב' שערות לאו איש הוא דניהוי נדרו נדר מחמת אישות בלא הפלאה:

וְלָא הִיא רָבָא קָטָעֵי הוּא סָבַר רַב הַמְנוּנָא מִמִּשְׁנָה יְתֵירָה קָדָיֵיק וְאַדְּדָיֵיק מִסֵּיפָא לֵידוּק מֵרֵישָׁא
אֲמַר לֵיהּ רָבָא אֵימָא רֵישָׁא קוֹדֶם הַזְּמַן הַזֶּה אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ יוֹדְעִים אָנוּ לְשֵׁם מִי נָדַרְנוּ לְשֵׁם מִי הִקְדַּשְׁנוּ אֵין נִדְרֵיהֶם נֶדֶר וְאֵין הֶקְדֵּשָׁן הֶקְדֵּשׁ הָא תּוֹךְ זְמַן כִּלְאַחַר זְמַן
מֵתִיב רַב הַמְנוּנָא אַחַר זְמַן הַזֶּה אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ אֵין אָנוּ יוֹדְעִים לְשֵׁם מִי נָדַרְנוּ לְשֵׁם מִי הִקְדַּשְׁנוּ נִדְרֵיהֶם נֶדֶר וְהֶקְדֵּשָׁן הֶקְדֵּשׁ הָא תּוֹךְ זְמַן כְּלִפְנֵי זְמַן
Rachi (non traduit)
מתיב רב המנונא. קס''ד כדאמר לקמן דרב המנונא משנה יתירה דייק דלא איצטריך למתנייה כדפרכינן לעיל והא דתני ליה תנא דמתני' למידק מינה לענין עונשין הא תוך הזמן כלפני הזמן דאי לענין נדרים לא כלפני זמן ולא כלאחר זמן:
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק וְסִימָנָיךְ וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל
Rachi (non traduit)
וזאת לפנים. וזאת לשון נקבה כלומר רב חנינא דשמיה לשון נקבה אמר לפנים כלומר לפני זמן ולא תטעה להחליף דבריהם. ל''א שמו של רב דאמר כלפני הזמן מובלע בתיבת בישראל:

אֶלָּא לָעוֹנָשִׁין מַאי רַב וְרַבִּי חֲנִינָא דְּאָמְרִי תַרְוַויְיהוּ תּוֹךְ זְמַן כְּלִפְנֵי זְמַן רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דְּאָמְרִי תַרְוַויְיהוּ תּוֹךְ זְמַן כִּלְאַחַר זְמַן
Rachi (non traduit)
כלפני הזמן. ולא ענשינן ליה ושתי שערות הויא להו שומא:
לעונשין. וכגון דאייתי שתי שערות תוך הזמן דאי לא אייתי אפילו לאחר זמן לאו בר עונשין הוא ולאחר זמן אי אייתי ב' שערות הוי גדול ובר עונשין:
Tossefoth (non traduit)
אלא לענין עונשין. וכגון שהביא ב' שערות תוך הזמן מי חשיב גדול כמו לאחר זמן לענין חליצה וקדושין ונדרים לקיים נדרו אפי' אינו יודע למי נדר כיון שהביא ב' שערות ומיבעיא ליה אי הוי שומא אי לאו:
לְמַאי הִלְכְתָא אִי לִנְדָרִים לָאו כְּלִפְנֵי זְמַן דָּמְיָא וְלָאו כִּלְאַחַר זְמַן דָּמְיָא
Tossefoth (non traduit)
אילימא לנדרים. ובלא הביא ב' שערות ואפ''ה נדרו נדר אם ידע למי נדר כיון שהוא שנה לפני גדלות דמסתמא יביא ב' שערות כשיהיה בן י''ג ויום אחד כדאמר רבא לקמן חזקה הביאה שערות:
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר מַאי טַעְמֵיהּ אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק מִתּוֹךְ שֶׁהַתִּינוֹק מָצוּי בְּבֵית רַבּוֹ נִכְנֶסֶת בּוֹ עַרְמוּמִית תְּחִלָּה
Tossefoth (non traduit)
שהתינוק מצוי בבית רבו. ואפילו אין לו רב רגיל לצאת ולבא ומתפקח יותר:
וְאִידַּךְ הַהוּא מִבָּעֵי לֵיהּ לְכִדְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא וַיִּבֶן ה' [אֱלֹהִים] אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם מְלַמֵּד שֶׁקִּלְּעָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחַוָּה וֶהֱבִיאָהּ אֵצֶל אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁכֵּן בִּכְרַכֵּי הַיָּם קוֹרִין לְקַלָּעִיתָא בַּנָּיְיתָא
אָמַר רַב חִסְדָּא מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי דִּכְתִיב וַיִּבֶן ה' [אֱלֹהִים] אֶת הַצֵּלָע מְלַמֵּד שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּינָה יְתֵירָה בָּאִשָּׁה יוֹתֵר מִבָּאִישׁ
תָּנוּ רַבָּנַן אֵלּוּ דִּבְרֵי רַבִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר דְּבָרִים הָאֲמוּרִים בְּתִינוֹקֶת בְּתִינוֹק אֲמוּרִים דְּבָרִים הָאֲמוּרִים בְּתִינוֹק בְּתִינוֹקֶת אֲמוּרִים
Rachi (non traduit)
דברים האמורים כו'. דתינוק ממהר להתחכם יותר מתינוקת:
Tossefoth (non traduit)
אלו דברי רבי. נראה דהלכה כרבי דלקמן בפירקין אמרי' כל י''ב שנה ממאנת ומכאן ואילך אינה ממאנת ובפ' נערה שנתפתתה (כתובות ד' נא.) אמר דהלכה כרבי לגבי רשב''א לבד מלגבי מילתא דהתם וביש נוחלין (ב''ב דף קכד:) נמי פסיק הלכה כרבי מחבירו:
קוֹדֶם הַזְּמַן הַזֶּה וְאַחַר הַזְּמַן הַזֶּה לְמָה לִי סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלָא קָאָמְרִי אִינְהוּ אֲבָל הֵיכָא דְּקָאָמְרִי אִינְהוּ נִסְמוֹךְ עֲלַיְיהוּ קָא מַשְׁמַע לַן
Rachi (non traduit)
היכא דלא קאמרי אינהו. קודם הזמן יודעין אנו ולאחר זמן אין אנו יודעין:
הני מילי. דמקמי הכי מוחזקין קטנים ולאחר זמן מוחזקין גדולים:
Tossefoth (non traduit)
קודם הזמן הזה למה לי סד''א כו'. וא''ת ובת י''א שנה למה ליה למימר דאילו חריפא לא בדקינן לה דהיינו קודם הזמן ויש לומר דזו אף זו קתני דלא מיבעיא דלא אמרי אלא אפילו אמרי לא מהני:
אִיצְטְרִיךְ סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא סְתָמָא בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בָּעֲיָא בְּדִיקָה בְּאַחַת עֶשְׂרֵה לָא בָּעֲיָא בְּדִיקָה וְהֵיכָא דְּחָזֵינַן לַהּ דַּחֲרִיפָא טְפֵי (מִיבַּדְקָה) [לִיבְדְּקַהּ] בְּאַחַת עֶשְׂרֵה קָא מַשְׁמַע לַן
וְלִתְנֵי הָנֵי תַּרְתֵּי בָּבֵי בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד נְדָרֶיהָ קַיָּימִין וּבוֹדְקִין כָּל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּת אַחַת עֶשְׂרֵה וְיוֹם אֶחָד נְדָרֶיהָ נִבְדָּקִין לְמָה לִי
Rachi (non traduit)
בת י''א כו' למה לי. מדתנן ליה בודקין כל י''ב שמעינן דמקמי הכי לא:
וְכֵיוָן דְּתָנֵי בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד נְדָרֶיהָ קַיָּימִין בּוֹדְקִין כָּל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לְמָה לִי סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל וְאָמַר מָר שְׁלֹשִׁים יוֹם בַּשָּׁנָה חֲשׁוּבִים שָׁנָה הֵיכָא דִּבְדַקְנָא שְׁלֹשִׁים וְלֹא יָדְעָה לְהַפְלוֹת אֵימָא תּוּ לָא לִיבְדּוֹק קָא מַשְׁמַע לַן
Rachi (non traduit)
תו לא נבדוק. וליחזקה בקטנה:
ולא ידעה להפלות. לפרש לשם מי נדרה. ולישנא דקרא נקט כי יפליא לנדור:

היכא דבדקנא ל' יום. קמאי דשתים עשרה:
בודקין כל י''ב למה לי. הא תנא דמיום א' בשתים עשרה מתחילין לבדוק ואינן קיימין בלא בדיקה עד יום אחד בי''ג אלמא כל י''ב הוי זמן בדיקה:
גְּמָ' וְכֵיוָן דִּתְנָא בַּת אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד נְדָרֶיהָ נִבְדָּקִין בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד נְדָרֶיהָ קַיָּימִין לְמָה לִי סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא בּוֹדְקִין לְעוֹלָם קָא מַשְׁמַע לַן
Rachi (non traduit)
סד''א בודקין לעולם. והאי דקתני בת אחת עשרה נבדקין למעוטי קודם זמן הזה דלא בדקינן ליה דאפילו ידע קטן הוא קמ''ל דלמעוטי אחר זמן נמי אתא:
גמ' למה לי. ממילא ידענא דמכאן ואילך לא בעי בדיקה:
קוֹדֶם לַזְּמַן הַזֶּה אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ יוֹדְעִין אָנוּ לְשֵׁם מִי נָדַרְנוּ לְשֵׁם מִי הִקְדַּשְׁנוּ אֵין נִדְרֵיהֶם נֶדֶר וְאֵין הֶקְדֵּשָׁן הֶקְדֵּשׁ לְאַחַר הַזְּמַן הַזֶּה אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ אֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְשֵׁם מִי נָדַרְנוּ לְשֵׁם מִי הִקְדַּשְׁנוּ נִדְרָן נֶדֶר וְהֶקְדֵּשָׁן הֶקְדֵּשׁ
Rachi (non traduit)
אפילו אמרו אין אנו יודעין כו'. גדולים הם ובכלל שוטה נמי לא מחזקינן להו דסופו לבא לכלל דעת ואין שוטה אלא המקרע כסותו והלן בבית הקברות והיוצא יחידי בלילה. אבל תוך הזמן הזה אם יודע לשם מי נדר הוי נדר ואם לאו לא הוי נדר דקטן הוא. ובגמרא מפרש כולה מילתא:

אחר הזמן הזה. בתינוקת מבת שתים עשרה ויום אחד ולמעלה בתינוק מי''ג שנה ויום אחד ולמעלה:
אין נדריהן נדר. דקטנים הן:
קודם הזמן הזה. כגון בתינוקת קודם שיבא ראש השנה של שתים עשרה ובתינוק קודם ראש השנה של שלש עשרה:
בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד נְדָרָיו נִבְדָּקִין בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד נְדָרָיו קַיָּימִין וּבוֹדְקִין כָּל שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה
מַתְנִי' בַּת אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד נְדָרֶיהָ נִבְדָּקִין בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד נְדָרֶיהָ קַיָּימִין וּבוֹדְקִין כָּל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה
Rachi (non traduit)
מתני' נבדקין. אם ידעה לשם מי נדרה ולשם מי הקדישה:
לִכְשֶׁיַּגְדִּיל יִבְעוֹל וְיִתֵּן גֵּט
Rachi (non traduit)
לכשיגדיל יבעול. והך ביאה הוי קנין גמור ואם בא לגרשה אינה צריכה חליצה דכתיב (דברים כ''ה:
ה') ולקחה לו לאשה כיון שלקחה נעשית כאשתו לכל דבר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source